בלילה גופי העננים שנעו בשמיים הגבוהים האפילו על המפרץ השקט שלמטה עם חשיכה אטומה שדרכה היה אפשר לשמוע את קולות הגשם מתחילים ואז מפסיקים באופן מפתיע – פעם כאן, ופעם שם. הלילות המעוננים האלו בהחלט מוכרים ליורדי הים לאורכו של החוף המערבי ביבשת הגדולה. הגבול בין השמיים, הארץ והים נעלם כאשר כל העולם מתכנס אל תוך הלילה.
הכוכבים הבודדים שנותרו מתחת לשמיכה האפלה שמכסה את הים נוצצים באור עמום כמו נר חלש בפתחה של מערה שחורה. והספינה שלך צפה במרחבים האלו מתחת לרגליך, בלתי נראית. המפרשים שלה, שאינך מצליח לראות, מרפרפים ברוח מעליך. גם אלוהים עצמו – למרות מה שנוטים לחשוב – לא יודע מה יעשו כאן ידי אדם, והאדם עצמו חופשי לזמן את השטן לעזרתו ללא כל השלכה, שכן גם המעשה הרשע ביותר לא יצליח לעמוד בפני חשיכה המוחלטת.
שם האתר 